מאמא דיאלי – חקירת ירושה / גילוי נאות חקירות

הם היו משפחה קטנה ומאושרת, הוא זוכר ילדות נפלאה ברחובות תל אביב ליד הים, הוא נהג לבלות רבות עם אביו ששמר עליו מכל משמר, הוא היה ילד יחיד. לאמו הייתה מסעדה קטנה, ידועה במטעמיה, מלאה משעות הצהריים ועד שעות הערב המאוחרות. היא הקדישה את חייה לעסק שלה, אביו תמך, ההכנסות היו מעולות, לכולם טוב. כשהיה בן 11 היה פיצוץ בין ההורים, הם החליטו להתגרש, הם  ניסו להסתיר ממנו את הסיבה אבל הוא כבר הבין מהנשמות הטובות של השכונה, אמו בגדה באביו. הוא בחר צד, לא היה מוכן לוותר על הקשר עם אביו ונשאר לחיות איתו. היו הסדרי ראייה, אף אחד לא ממש הקפיד עליהם, מבחינת אמו התאים לה הסידור שהוא עם אביו יותר, היא מבחינתה יכלה לעבוד יותר. 

בינתיים אמו נישאה בשנית והביאה עוד שני ילדים עם בן זוגה החדש. לא היה קשר כל כך בינו לבין אחיו החורגים, רק לעתים רחוקות. עכשיו הוא בן 24, אמו חלתה במחלה הארורה, הצליחה לשרוד שלושה חודשים מאז התגלתה המחלה. בפגישות בינו לבין אחיו החורגים בבית החולים הם בקושי החליפו מילה, הסתכלו עליו כאל אויב, איך העזת לנטוש את אמך בזמנו ואיך לא שמרת על קשר הדוק איתה במהלך השנים… 

האמא נפטרה, ישבו שבעה כל אחד בביתו, עברה חצי שנה, מידי פעם הוא היה עובר במסעדה של אמו, סתם להעלות זכרונות מהתקופה ההיא, לשמחתו עדיין המסעדה פעלה, הביאו עובדים, אחד האחים מנהל, העסק דופק. עברה שנה, התחילו דיבורים על ירושה, כבר הגישו בקשה, הוא התחיל לרחרח, גם הוא יורש מן הסתם. בכל מפגש משפחתי כמו גילוי מצבה, אזכרות, דאגו להעביר מסר שמצב המסעדה על הפנים ושמשפחתו החורגת נכנסת לחובות. הוא לא האמין לזה כל כך, הוא ראה ושמע על רמת חייהם. 

נפגשנו, הצעתי לו ראשית לבצע חקירה כלכלית על אמו המנוחה, לבדוק אם עברו נכסים על שם משפחתו החורגת ולבדוק אם הם באמת בחובות מול ספקים, רשויות וכדומה. לאחר שעברנו את השלב הזה בהצלחה מצאנו שאין חובות כלל לספקים או לגורמים אחרים, אבל יש שני נכסים שלא ידע עליהם בכלל אשר עברו לבעלות בעלה של אמו לפני שנפטרה. עוד איתרנו ביטוחי חיים, קרנות חיסכון וחשבון בנק נוסף שעליו לא ידע. כעת הגיע שלב המסעדה, הצורך לבדוק האם באמת המצב שם רע? כמה כסף עושים שם? והכי חשוב… כמה בשחור. לצורך העניין ועל מנת לעבוד גייסנו שני קטנועים, בכל אחד מהם הותקנה מצלמה נסתרת, לאחר שבחנו את מיקום המסעדה וזויות הצילום העמדנו אותם בחזית המסעדה, כל אחד מזוית אחרת, כך שניתן יהיה לראות את הנכנסים ויוצאים ואת דלפק הקבלה למי שלוקח בשירות מהיר בפיתה או טייק אווי. כך הגענו בסוף כל יום לרוקן את החומרים במשך שלושה ימים כאלה, היו בידינו את הממצאים הדרושים לספור את מספר האנשים, לראות את המנות המוזמנות ולראות מי עומד בקופה. כמובן שלזה הוספנו חקירת ״לקוח סמוי״, התפנקנו בארוחות במקום במשך שלושה ימים שונים ורק על מנת לתעד מה מוקש בקופה ומה לא. זהו, תם ונשלם, מי שלא רצה לבוא בחשבון הוגן ובראש מורם, עשה זאת בפנים מושפלות כאחרון הגנבים.