רק בן 16 / גילוי נאות חקירות

לפעמים אנחנו מסתכלים על משפחות מסוימות מהצד, הן נראות המשפחות הכי מושלמות בעולם, נראים תמיד מחויכים, כיף להם ביחד, ההורים והילדים חיים בהרמוניה וללא שום ויכוחים, לא תשמעו אף פעם צעקות מביתם, הילדים ההכי מצליחים בלימודים, כסף כמובן שלא חסר להם, הם יוצאים לחופשות משפחתיות בחו"ל לפחות פעם בשנה, הם חיים בבית חלומות ועוד כהנה וכהנה…
נראה מושלם נכון? אבל לפעמים צריך להיזהר במשאלות שלנו…
ירדנה ובן הם בשנות הארבעים לחייהם, יש להם שני ילדים, אלון בן ה-16, מור בת ה-14 וטוטו הכלב הלוורדור בן ה-3.
ירדנה ובן חינכו את ילדיהם על טהרת החינוך הפתוח, הכל משתפים, אף פעם לא כועסים ובטח שלא מענישים רחמנא לצלן.
כשפגשתי את ירדנה ובן לראשונה היה חשוב להם לציין את הפרטים האלה, עוד הוסיפה ירדנה כי כשהילדים יוצאים לבלות לדוגמא, הם אף פעם לא שואלים אותם עם מי הם יוצאים או מגבילים אותם בשעות וגם כשיש להם טלפונים הם אף פעם לא שואלים עם מי הם דיברו והילדים מצידם אף פעם לא הרגישו צורך ללכת לחדר ולדבר בדיסקרטיות.
שאלתי מה קורה אם נניח לאחד הילדים יש איזשהו תחילתו של קשר עם בני המין השני? ירדנה השיבה כי שני ילדיה עדיין לא הגיעו לשלב הזה כך שהיא עדיין לא יודעת איך זה עומד להיות.
האמת היא שזה נשמע נפלא. כל אחד והדרך שלו לחנך את ילדיו ותמיד נחמד לראות את הדרכים השונות.
"אז בואו ספרו לי מה הביא אתכם לפנות אליי", שאלתי.
ירדנה התחילה לפרט את הפרטים "הסיבה שחיפשנו חוקר פרטי היא אלון", היא התחילה, "הוא בן 16, ילד מקסים, אף פעם לא היו איתו בעיות, אף פעם הוא לא הסתיר מאיתנו פיסת מידע, הוא לא מסתגר בחדרו אלא אם כן הוא שומע מוזיקה בקולי קולות, כשהוא יוצא לבלות הוא מספר מרצונו לאן הוא יוצא ועם מי, בקיצור אנחנו החברים הכי טובים שלו, אותנו הוא אף פעם לא אכזב. משהו קרה לאחרונה, זה לא עניין גדול אך בכל זאת זה עורר את דאגתנו.
לאחרונה הוא החל לקבל שיחות טלפון לטלפון הנייד שלו, השיחות האלה מתבצעות בדרך כלל בשעות הערב, בין השעות חמש לשש, כשהוא עונה לשיחות האלה הוא פשוט לחוץ כמו קפיץ ונעשה עצבני וקנאי לפרטיותו. הוא אף פעם לא עונה בסלון או במקום שנוכל לשמוע, תמיד הוא נכנס לחדר, סוגר את הדלת ומדבר שם ותמיד לאחר השיחות האלה הוא יוצא בשעה שבע וחצי וחוזר באחת, שתיים לפנות בוקר.
במהלך הזמן כבר לא התאפקתי והתחלתי לשאול אותו עם מי הוא מדבר, הייתי בטוחה שיש לו אהבה חדשה, ככה מתנהגים כשמאוהבים נכון? אבל כשהעזתי לשאול אותו בצורה נוקבת יותר הוא התעצבן עליי כמו שמעולם הוא לא התעצבן על מישהו. הוא הרים עליי את הקול והחל לצעוק שאין לו טיפת פרטיות בבית הזה".
אמרתי "נו זה עוד סימן של מאוהבים, במיוחד אהבה ראשונה, כל עולמם הוא רק הבחורה בה הם מאוהבים" בן התערב בשיחה "חכה חכה…, תן לה להגיע לסוף הסיפור".
ירדנה המשיכה.. "באחד הערבים אלון התקלח והטלפון שלו צלצל מהמטבח, שתבין שמאז שהתחילו השיחות האלה הוא לוקח איתו את הטלפון גם למקלחת… ובכן, הטלפון צלצל, הסתכלתי על בן, בן הסתכל עליי, כמה שניות של מחשבה ודילמה קשה, בסוף עניתי לטלפון.
הקול מהצד השני של הקו היה קול של גבר בשנות החמישים או שישים, הוא ביקש את אלון.
"אלון מתקלח" השבתי וניסיתי להישמע כבת גילו של אלון על מנת שיחשוב שמדובר באיזו ידידה או חברה של אלון, פשוט לא ידעתי כיצד לנהוג! "למסור לו משהו"? שאלתי, "תגידי לו שיחזור לפיני" הוא השיב "באיזה פיני מדובר?! איך אני יכולה לעזור לך?!" שאלתי בקול אימהי דואג, לא יכולתי לעצור את פרץ הדאגה והסקרנות שהיו לי באותו רגע. פיני נבהל, הוא הבין שאני אמא של אלון כנראה ואמר "אהה….זה בית משפחת כהן? אני מחפש אלון כהן, סליחה גברתי טעות" וניתק.
אם לפני השיחה הזו דאגתי הרי שאחרי השיחה פשוט כמעט והתעלפתי, ראיתי הכל שחור ומסתובב סביבי, אלון יצא בינתיים מהמקלחת, הוא שמע את צלצול הטלפון שלו, הוא ראה על צג המכשיר שאין "שיחה שלא נענתה" ועלה על כך מייד שמישהו ענה לשיחה שקיבל, כשראה שאותו פיני התקשר אליו הוא שאל מי ענה לו לשיחה, השבתי שאני עניתי, הכל התחיל להתמוטט לנגד עיניי. אלון התעצבן, מה זה התעצבן… הוא צרח עליי, קרא לי מטומטמת, דפוקה ועוד כמה פרגונים, גם כשבן קם לעצור אותו זה לא עזר, הם כמעט רבו מכות ביניהם. אלון לקח איתו תיק קטן ואת שתי הלילות שלאחר מכן הוא לא עשה בבית, אתה יודע מה זה שאתה לא יודע איפה הבן שלך ישן שתי לילות? לאחר מכן רק באמצעות לחץ של מור, הבת שלנו, הוא הסכים לחזור הביתה. זהו, תעזור לנו, אין לנו מושג מה קורה עם הילד".
שאלתי את ירדנה ובן אם אלון מרבה לגלוש באינטרנט, הם הוא מרבה לשלוח אס אמ אסים, הוא עזב שוב את הבית מאז המקרה שהיה, לכל שאלותיי הם השיבו בשלילה, הוא לא גולש, לא מסמס וישן רק בבית מאז.
קבענו להתחיל מעקבים אחר אלון מיום למחרת הפגישה, ערב ערב נעקוב אחריו ונראה מה מעשיו. בנוסף הטלתי על ירדנה ובן משימה, להשיג את מספר הטלפון של מר פיני מתוך המכשיר טלפון של אלון.
הם מאוד חששו להתקרב שוב למכשיר הטלפון של אלון אבל הבינו את משמעות העניין ונעתרו למשימה.
ביום המחרת ירדנה התקשרה ומסרה שאלון קיבל (כהרגלו לאחרונה) את שיחת הטלפון בערב, אנחנו יצאנו למעקב.
ראינו את אלון שיוצא מביתו עם תיק גב קטן, הלך מעט ברגל עד למרכז המסחרי בשכונת מגוריו ומשם עלה על מונית.
המונית הביאה אותו למרכז תל אביב, שם הוא נפגש בבית קפה קטן עם מישהו, כבן גילו, נראה כחבר שלו, השניים התחבקו חיבוק חברי וישבו לשוחח בבית הקפה. לאחר כחצי שעה חצו השניים את הכביש ונכנסו לדירת מגורים בבניין מגורים ממוצע למרכז העיר.
לאחר שהם נכנסו הלכנו לראות מה כתוב על גבי הדלת, אולי זה ביתו של החבר ומשפחתו או של חבר אחר. על דלת הדירה היה רשום רק השם "אבנר".
המשכנו לתצפת על הדירה, ראינו תנועה ערה של אנשים נכנסים ויוצאים מהדירה עצמה, דתיים, חילוניים, מבוגרים, צעירים…כולם היו אך ורק גברים.
בשעה אחת וחצי לפנות בוקר אלון נראה יוצא מהדירה, לוקח מונית ויורד במרכז המסחרי שליד ביתו.
חשבנו מה לעשות והחלטנו שקודם כל צריך לברר מה קורה בדירה הזו שעל דלתה רשום השם "אבנר".
ביום למחרת ביצענו שיחות בכיסוי לדיירי הבניין, אמרתי שאני אב מודאג, שביתי מגיעה ערב ערב לדירה הספציפית הזו, דירה 3 שעל דלתה רשום "אבנר" ואם יוכלו לעזור לי לדעת מה מתרחש שם.
אין מירמור יותר מועיל ממירמורם של שכנים.. אלו ששיתפו פעולה מסרו במילים עדינות יותר ועדינות פחות שמה שקורה שם זה סדום ועמורה, לא יודעים בדיוק מה קורה שם אך לדעתם מדובר במכון ליווי, למרות שמעולם הם לא ראו נשים נכנסות לדירה הזו.
הם דיברו עם בעל הדירה מספר פעמים שיסלק את הדיירים האלה מדירה 3 אך הוא מתעלם מבקשתם. כשהם פנו ל"מבוגר האחראי" בדירה, מישהו בשם "אבנר", הוא אמר שמתקיימים בדירה שיעורי דת בלבד וזה מסביר את תנועת הגברים במקום.
לשכנים הסיפור הזה לא מריח טוב ולמען האמת גם לנו לא.
נערכנו בהתאם, תדרכתי את העובד הכי צעיר בצוות לשתי האפשרויות, הראשונה באם מדובר במכון ליווי והשנייה כמובן אם מדובר בשיעורי דת המתקיימים במקום.
תכננו את הכניסה לבית ביום למחרת השיחות בכיסוי, בינתיים התקשרה אליי ירדנה ואמרה כי השיגה את המספר של "פיני", האיש שמתקשר לאלון.
דבר ראשון הקשתי את מספר הטלפון שלו במנועי החיפוש ומה שעלה מיד על צג המחשב הוא הדבר ממנו חששתי. האיש הזה "פיני" מפרסם מודעות לשירותי מין לגברים, גברים צעירים, חיילים, אירוח בדירתם וכו'. השם המוזכר בכל המודעות הוא "אבנר".
עדיין לא ברור מה מעשיו של אלון במקום, אם הוא נותן שירותי מין, אולי סתם עובד ניקיון או איזה פקיד קבלה..
בינתיים לא סיפרתי כלום לירדנה וקיוויתי מאוד שהיא לא תעלה גם כן את המספר הזה במנועי החיפוש.
בשעות הצהריים החוקר ממשרדנו התקשר למספר של "אבנר" וביקש לקבוע בשעות הערב, הוא ביקש מישהו צעיר כמה שיותר שילווה אותו ויתדרך אותו כי הוא חסר ניסיון לחלוטין.
"אין בעיה" השיב אבנר, "יש לנו פה כמה בחורים מאוד צעירים שמעולים בהתנסות ראשונה עם בחורים כמוך, תבוא, אתה לא תצטער".
ואכן הגענו בשעות הערב לכתובת, מצוידים במצלמות נסתרות ובסיפור הכיסוי שהוכן מראש.
עם כניסתו של החוקר לדירה הוא ראה קודם כל ששיעורי תורה לא מתקיימים במקום…
הוא הבחין במספר בחורים יושבים להם בסלון הבית, בשלב הזה הוא אמור לבחור מביניהם מי ילווה אותו בשעה הקרובה, כן… בין הבחורים ישב גם אלון ביחד עם חברו מבית הקפה.
"אבנר" היה בדירה גם הוא כמובן, אי אפשר לפספס אותו, גבר עב כרס, בשנות ה- 55 לחייו, הוא מנהל שם את העניינים ביד רמה.
"איזה בחור אתה רוצה לך"? שאל אבנר את החוקר הצעיר. החוקר השיב כי כמו שהוא אמר בשיחת הטלפון, הוא חסר ניסיון לחלוטין עם גברים, לכן הוא מעדיף מישהו צעיר כמה שיותר, סבלני ולא אגרסיבי, שיהיה קצת נשי אפילו.
אבנר הצביע על אלון וחברו ואמר "אלו הם עדי ואמיר שלנו, הכי צעירים, אתה תהנה מכל רגע, תבחר".
החוקר בחר כמובן באלון שנראה מאושר מאוד באותו הרגע, לאחר היכרות קצרה ודרינק קטן השניים נכנסו לחדר, אלון הוביל את החוקר והם התיישבו על המיטה. אלון שאל את החוקר אם זו הפעם הראשונה שלו ולמה הוא כל כך מתוח? החוקר השיב שהוא קצת מבולבל מהסיטואציה ולא יודע כיצד להתנהג.
אלון במקצועיות רבה יש לומר, הרגיע את החוקר ואמר לו "אם החלטת שאתה רוצה, זה ברור שזה זה, אל תסתכל אחורה, תן לי להוביל אותך ולא תבין בכלל איך לא עשית את זה קודם…"
בשלב זה, אחרי שכל ההוכחות כבר אצלו, אמר החוקר לאלון כי הוא מצטער, הוא לחוץ מידי ומבויש מידי, פעם הבאה אגיע מוכן יותר. החוקר שילם מה שצריך למר "אבנר" ועזב את המקום כאילו הוא נסער ומבוהל.
עכשיו…ירדנה ובן. יש לי שתי בשורות לבשר להם…
נפגשתי איתם בבית קפה מחוץ לתל אביב, הם היו מתוחים, הם ידעו כבר שיש את כל התשובות, שאלתי את ירדנה אם בדקה את המספר טלפון של "פיני" גם לבד והיא השיבה שלא, היא כבר לא מסוגלת לחשוב על הדברים האלה בעצמה.
"אל תמתח אותנו" ביקשה ירדנה "זרוק לנו הכל בפנים, אנחנו חזקים ומאוחדים".
"הבשורה הראשונה והלא מעוררת דאגה יש לציין היא שאתם לא רואים את הבן שלכם מתרועע עם נשים משום שהוא הומוסקסואל".
ירדנה ובן הסתכלו אחד על השני כלא מבינים "מה מרגיע בזה"? שאל בן, "אם זה מרגיע אז מה הבשורה השנייה"?
"תראו… הבן שלכם עובד כנער ליווי של גברים, אותו "אבנר" שראינו את שמו על דלת הדירה אליה נכנס אלון, הוא "פיני" שמתקשר אליו מידי ערב. האיש הזה מפעיל את מכון הליווי, מפרסם מודעות של שירותי ליווי לגברים וגם מקבל את פני המגיעים למכון. "פיני" מתקשר בערבים לאלון ככל הנראה על מנת לעדכן אותו אם יש עבודה ומה מספר ההזמנות. היינו שם, ראינו הכל, יש לנו את כל הפרטים של "פיני", הכדור בידיים שלכם".
ירדנה ובן חשבו קצת על הדברים, הם ביקשו לבסוף לראות את הסרט באותו הרגע.
הזהרתי אותם כי מדובר בסרט שיהיה להם מאוד קשה לצפות בו, הם התיישבו מחובקים מול המחשב, כוססים את ציפורניהם בדאגה, הדמעות מעיניהם החלו לזלוג כבר ברגע שראו את אלון נפגש עם החבר בבית הקפה, בהמשך פניהם התעצבו יותר ויותר.
הדמעות רק החלו לגבור וברגע שראו את אלון יושב בסלון עם בגדים מינימאליים עם עוד מספר גברים ירדנה כבר לא החזיקה את עצמה ופרצה בבכי, כשאלון קם והלך עם החוקר לחדר, הם הקפידו לשמוע את השיחה בין אלון לחוקר, כשהם תופסים את הפה והעיניים כלא מאמינים, ובאומרו של אלון את המשפט האחרון לחוקר בן פרץ גם הוא בבכי תמרורים וזעק זעקת כאב בקולי קולות כאילו אין אף אחד סביבו.
לאחר שהשניים נרגעו קצת ממה שראו, הם ישבו סחוטים בכיסאותיהם, לבסוף בן אמר לי שהוא רוצה שנלך מכאן היישר לתחנת המשטרה. כמובן שהשבתי בחיוב, אספנו את כל החומר וניגשנו לתחנת המשטרה. בינתיים ירדנה התקשר לאלון שהיה באותה העת במכון הליווי ואמרה לו להגיע מיד הביתה משום שאבא שלו נדרס והם הולכים כולם ביחד עכשיו לבית החולים.
כעבור כשעה וחצי בתחנת המשטרה, כבר יצאה ניידת לבצע מעצרים בדירה של "אבנר" ועצרה את כל הנוכחים במקום.
נציין כי השמות וחלק מהפרטים שונו על מנת לא לחשוף את זהותם של מזמיני החקירה והנחקרים.