הקרב על הירושה / גילוי נאות חקירות

זה התחיל בשני הורים, עליזים וצעירים שהולידו להם שלושה ילדים: אבנר, רותי ושמעון הקטן.
הילדים גדלו, כל אחד הקים את משפחתו, הקשרים ביניהם היו די טובים, הוריהם היו גאים בדרך גידולם וטיפוחם וחשבו שהם יכולים ללכת מהעולם בלב שקט בידיעה שילדיהם מסודרים יחסית כלכלית ובקשרים טובים ביניהם.
אתם יודעים איך מערכת יחסים בין אחים מתנהלת, יום עאסל יום באסל, במיוחד שהם קצת טמפרמנטים ונפגשים כולם בשבעה למשך מספר ימים ביחד… במיוחד שיש הרבה
כסף שהשאירו הוריהם… במיוחד שיש מלחמות של כבוד… באסל.
בקיצור, ימי השבעה נגמרו שאף אחד לא מדבר עם אף אחד, הרבה דברים קשים נאמרו, האחים נלחמו ביניהם על דעת המשפחה הרחבה יותר ואת הנעשה אין להשיב.
עברה חלפה לה שנה והינה הגיעה זמנה של חלוקת הירושה. ההורים המנוחים לא השאירו אחריהם צו צוואה ועל כן היה צריך לחלק את הירושה שווה בשווה.
אמה מה… אף אחד לא ידע מה השאירו אחריהם ההורים מלבד הבית שגרו בו וחשבון בנק אחד שידעו עליו בבנק דיסקונט.
אבל אל דאגה. תמיד מבין האחים יש את האחד שהיה בקשר הדוק יותר עם הוריו ויש את האחד שהוא הדומיננטי יותר בכל הקשור להחלטות ועל פיו יישק דבר.
אז רותי היא האחות שהייתה בקשר הדוק יותר עם הוריה, היא ידעה דברים שהשניים האחרים לא כל כך ידעו והיא גם הייתה האפוטרופוסית של הוריה.
שמעון הקטן הוא הטיפוס הדומיננטי, הצעקן, השתלטן וזה שעל פיו יישק דבר, לאף אחד אין כוח להתעסק איתו.
אבנר האח האמצעי הוא השקט יותר, זה שאומר אני אין לי בעיה, אני סומך עליכם, תעשו מה שאתם מבינים ובסוף תודיעו לי מה אנחנו מקבלים.
אז עם תום שנת האבל של המשפחה חבר שמעון הקטן לרותי האחראית והתחיל להתעניין בכספים שהשאירו הוריהם ואיך מחלקים.
זה המקום להזכיר שלכל אורך שנת האבל לא היה קשר בין אף אחד מהאחים מלבד אירועים משפחתיים בהם נפגשו וגם שם הם נלחמו על דעת המשפחה המורחבת יותר.
רותי שרצתה להיות הוגנת בשלב זה סיפרה לשמעון את כל הידוע לה על ירושת הוריהם, חשבונות בנקים, חסכונות, דירה נופש שרכשו לפני מותם בכפר הים בחדרה, ביטוחי חיים ועוד.
שמעון היה מופתע מאוד, הוא היה בטוח, כמו אבנר דרך אגב, שיש רק חיסכון אחד בבנק דיסקונט ואת הבית בו הם גרו.
שמעון שפשף ידיים והתחיל לעבוד על עניין ריחוקו של אבנר מהעוגה. הרי למה לחלק לשלוש שאפשר ליהנות מהרבה יותר בשניים.
מעתה ואילך נהיו שמעון ורותי החברים הטובים ביותר שיש עלי אדמות, בכל הזדמנות שמעון הכניס קצת "רעל" לרותי על אבנר וגרם ליחסיהם להיות רחוקים מתמיד.
עת חלוקת הרכוש הגיעה, אבנר קיבל צ'ק של 250 אלף שקל מהעו"ד של המשפחה ונאמר לו שזה הכסף ממכירת בית הוריהם ומכספי החשבון שאותו הם ניהלו.
אבנר קיבל את הכסף בברכה בעין אוהבת ועין חושדת ופנה אל משרדינו באמצעות חבר משותף על מנת לבדוק את השטח אודות רכוש הוריו ומה שהשאירו אחריהם.
יצאנו לדרך וביצענו חקירה כלכלית רחבה אודות הוריהם של אבנר, רותי ושמעון.
במהלך החקירה איתרנו רכוש רב שהשאירו אחריהם הוריהם.
הינה הדברים שאותרו ושלאבנר לא היה מושג עליהם: דירת נופש בכפר הים שבחדרה, ארבע פוליסות ביטוחי חיים (שניים לכל הורה) בשווי של 500 אלף שקל סה"כ, עוד שני חשבונות בנקים בבנק הבינלאומי ובבנק לאומי שכשאבנר ביקש מהבנקים לברר את יתרת החשבונות בעת משיכת הכספים ע"י אחיו נמסר לו כי נמשכו 180 אלף ₪. לאור הממצאים המלצתי לאבנר לבדוק אם באחד הבנקים הייתה להוריהם גם כספת. ואכן זה מה שהוא עשה ואכן מצא כי הייתה כספת להוריו בסניף בנק דיסקונט בו הם ניהלו את החשבון. בכספת היו בעיקר תכשיטי זהב ויהלומים שהשאירה אימו של אבנר.
אבנר היה מופתע, אולי מופתע זה נשמע קל מידי, אבנר היה בהלם ופגוע מאוד.
כמובן שלדעתנו גם לעו"ד של שמעון ורותי היה יד בדבר, אבל זה עדיין לא הוכח.
מעתה ואילך אבנר התקרב לאחיו, ביקש את סליחתם על מעשיו בעבר, שמעון ורותי לא הבינו אותו בתחילה אך זרמו עימו והשלימו ביניהם וכל העת שהם היו בקשר החדש הם לא סיפרו לו כלום על הכספים שנגזלו ממנו.
אבנר בירך את אחיו על המכוניות החדשות שרכשו, על השיפוצים מן היסוד לבתים שעשו, על הטיולים לחו"ל שנסעו ושמר את סודו בקפידה רבה.
אבנר שכר גם עו"ד שמתמחה בתחום ומתחת לפני השטח הוא עבד ועמל על תביעה כנגד האחים.
בבת המצווה של בתו של שמעון כמובן שאבנר הוזמן גם כן עם אשתו וילדיו, אבנר בירך את אחיו ונתן לו חיבוק חם, איחל לרותי בקרוב בבר המצווה של בנה ובמקום צ'ק בתיבה הוא השחיל את כתב התביעה כנגד שמעון, ונתן לו מכתב אחד ביד בו הוא גם מברך את בתו וגם מפרט על התביעה שבדרך.
רגע לפני שביתו של שמעון עלתה לנאום את הדרשה ביקש ממנו אבנר להקריא את הברכה לבתו בשמו מכיוון שהוא ידוע בביישנותו, כמו כן, העתק אחד הוא מסר לאחותו רותי ואמר לה שזו הברכה לבתו של שמעון, שתעקוב אחריו ושתראה שהוא לא מפספס שורה או שתיים.
ביתו של שמעון עלתה לנאום הדרשה, רותי האחות האוהבת והמעודדת עמדה לצד הבמה כשהיא אוחזת בברכת תקציר כתב התביעה בידה ועתה שמעון החל לנאום… "ערב טוב משפחה יקרה וחברים יקרים, אתם יודעים שהקשר בין האחים חודש לאחרונה והוא טוב מתמיד, אבנר כתב ברכה לבתי שאני רוצה להקריא בשמו, אתם מכירים את אבנר ואת ביישנותו…"
זהו. כאן נגמר הנאום של שמעון, כאן גם נגמרה שמחת בת המצווה מבחינתו.
כששמעון חיפש לתת לאבנר באבי אביו, אבנר כבר לא היה שם, הוא כבר יצא מהאולם עם משפחתו כשכולם היו עסוקים בעליית הבת לנאום הדרשה… שמח כל הדרך אל הבנק…
נציין כי השמות וחלק מהפרטים שונו על מנת לא לחשוף את זהותם של מזמיני החקירה והנחקרים.