הורים דואגים מידי / גילוי נאות חקירות

פנינה התקשרה אליי ובקול היסטרי אמרה "אנחנו חייבים להיפגש, עוד היום!".
אמרתי או קיי גבירתי אין בעיה, נוכל להיפגש במשרד או בבית קפה…
רק אצלנו בבית, היא אמרה.
בסדר גמור, אמרתי ואחרי שעתיים התייצבתי אצל משפחת ויצמן בביתם. אחרי היכרות קצרה שאלתי למה ההתעקשות להיפגש בביתכם?
חשוב לי שתראה שאנחנו משפחה נורמטיבית מן המניין אמרה פנינה.
מדובר בזוג באמצע שנות הארבעים לחייהם ולהם שלושה ילדים. כששאלתי לסיבת פגישתנו מיד קפצה פנינה ואמרה "הבן שלנו נרקומן".
הבן הבינוני עליו מדובר הוא בן 17 וחצי.
למה אתם חושבים כך? שאלתי.
עכשיו הגיע תורו של האבא לתת הסברים, הילד יוצא כל יום בשעות הערב וחוזר בשעות הלילה המאוחרות. הוא אומר כל פעם שהוא נפגש עם חבר אחר ואנחנו יודעים בוודאות שהוא לא נפגש עם החברים עליהם הוא מדבר. אנחנו מכירים את ההורים של החברים האלה הוא הוסיף.
או קיי אמרתי, אולי הוא אוהב להתבודד, לטייל קצת?
מסתבר שאריק, הבן שעליו מדובר, הוא בחור מאוד מופנם ומידי פעם התחבר עם הטיפוסים הלא נכונים בשבילו.
אמא פנינה הוסיפה ואמרה שכשאריק חוזר בשעות הלילה המאוחרות, הוא מסתובב בבית כולו נרגש, שומע מוזיקה גבוהה ולא מעוניין לתקשר עם שאר בני המשפחה.
ממש כאילו הוא על אקסטות סיכמה פנינה.
הבנתי את דאגתם של ההורים, שאלתי מספר שאלות לגבי שעות היציאה של אריק מהבית,
נמסר כי בערך בשעה שבע בערב הוא לוקח את האוטו שלהם ויוצא. פעם כשאביו נסע אחריו הוא ראה אותו אוסף חבר נוסף והשניים נסעו לכיוון יישוב דתי במרחק של עשרים דקות נסיעה מביתם.
לדעתי הם נוסעים ליער שליד ושם צורכים אקסטהזי, אמר האבא.
ביום למחרת כבר הוצב מעקב אחר אריק.
מאוד סיקרן אותי לראות מה הילד עושה בשעות שהוא לא בבית.
לא האמנתי שהוא יושב כל כך הרבה שעות עם חבר לבד והם צורכים אקסטות להנאתם.
בשעה שבע ועשרים לערך נראה אריק יוצא מביתו, עולה למכונית הוריו ומתחיל בנסיעה.
אריק בחור בגובה של מטר שמונים לערך, רזה, פנים של ילד ממש, אפשר לסכם שמדובר בסך הכל בעלם חמודות.
לא סתם רצתה פנינה אימו שאבוא לביתם ואכיר את המשפחה. היה חשוב לה להראות שהם משפחה נורמלית והגיונית ושקשה להם לקבל את המכה הזו שהבן שלהם מנחית עליהם.
אריק נסע בנסיעה רגועה יחסית לילד בן 17 וחצי וכעבור עשר דקות נסיעה הוא אסף את החבר המדובר.
אחרי חיבוקים ונישוקים השניים המשיכו בנסיעה.
כעבור עשרים דקות הגענו ליישוב דתי, ממש כמו שהאבא אמר.
רגע לפני שהשניים נכנסו לשטח היישוב הם נעצרו בצד. לרגע נבהלנו וחשבנו ש"שרפו" את המעקב ושאם הם הולכים לצרוך סמים הם בטח גם מאוד חשדניים לסביבה.
אבל לא כך היה הדבר לשמחתנו…
השניים ירדו מהרכב, הורידו את חולצתם כך שנשארו רק עם גופיה, עטו עליהם ציצית כזו שמתלבשת כמו חולצה, לבשו חזרה חולצות, חבשו כיפות לראשם ונכנסו לשטח היישוב הדתי.
כשנכנסים לשטח של יישוב כזה, צריכים לבוא מוכנים ואנחנו לא היינו מוכנים לתרחיש כזה.
בהתייעצות עם הוריו של אריק הוחלט להפסיק ליום זה את המעקב ולחזור למחרת כשנהיה מוכנים יותר עם כיפות וציציות וכל הציוד הנלווה.
הוריו של אריק מאוד הופתעו מהתרחיש עד כה ולא ידעו כל כך לאיזה כיוון לחשוב.
הוא בטח עלה עליכם, אמר האב, הוא שמע איכשהו שנפגשנו, הבין שאתה חוקר פרטי והכין
לעצמו אחלה סיפור כיסוי, הוסיף.
למחרת חזרנו לעקוב אחרי אריק וגם ביום שלמחרת. בשתי הפעמים הנוספות נראה שאריק חוזר על פעולתו מידי יום.
כל יום הוא וחברו מגיעים ליישוב הדתי, מתעטפים בציציות, חובשים כיפות, ונכנסים למרכז היישוב.
נכנסנו גם אנחנו לאותו יישוב דתי, התמזגנו עם העוברים ושבים, המשכנו לעקוב אחרי אריק וחברו וראינו אותם נכנסים לתוך אולם הממוקם במרכז היישוב. חלק מהבחורים ישבו בחוץ, עישנו סיגריה ושוחחו ביניהם, אריק וחברו שוחחו קצת עם החבר'ה שבחוץ ונכנסו פנימה.
כשתיחקרנו את החבר'ה בחוץ מה מתרחש בתוך האולם הם סיפרו בעיניים נוצצות (ולא מסמים) כי מתקיימים שם שיעורי דת ורוב הקהל שמגיע הם אנשים שמתחזקים בדת. השיעורים, כך הם אמרו, נמשכים עד חצות וקצת אחרי לפעמים.
כמובן שהמליצו לנו בחום להישאר קצת ושהרב שמגיע הוא מיוחד מאוד. ויתרנו להפעם, יש בשורות לספר למשפחה הפסימית…
נפגשתי עם פנינה ובעלה, וכשהראיתי להם את הסרטים פנינה פרצה בבכי.
"איך יכולתי שלא לסמוך על הילד שלי…" היא יבבה.
האב המשיך את דבריה "למה הוא היה צריך להסתיר את זה מאיתנו, זה חמור מאוד…".
בשיחה שקיימו עם הבן כשכולם רגועים, הבן אמר שלא רצה לאכזב את הוריו, שכן, כל דבר שעשה עד היום לא הצליח לו והוא הרגיש שהוא מאכזב אותם ובעיקר את אביו.
מה גם שהתחזקות בדת זה לא משהו שאפשר להתגאות בו במיוחד שהמשפחה לא מאמינה, הוא הוסיף.
באותו רגע אמר אביו של אריק כי מעתה הוא יגיע ביחד עם בנו לשיעורי הדת ויראה במה מדובר.
הרי מה שטוב לבני בטוח טוב גם בשבילי, הוסיף.
נציין כי השמות וחלק מהפרטים שונו על מנת לא לחשוף את זהותם של מזמיני החקירה והנחקרים.